מי צריך פחמימות

לנהל אורח חיים LCHF בישראל

מחקרים על קצה המזלג

מילון מונחיםהתקשורת מכריזה על מחקר חדש שמגלה כי אכילת זה וזה תגרום לתוצאות (טובות או רעות) כאלו ואחרות. החלטתם לא לסמוך על הכותרות ורוצים לבדוק בעצמכם את הממצאים האחרונים. אתם מוצאים את המאמר שפורסם ומתחילים לקרוא. ומפסיקים, תוהים, באיזו שפה היא כתובה? זה בסדר. לא צריכים דוקטורט בשפת מחקר  כדי להבין, רק קצת תרגול.

הנה מילון קצר למי שרוצה להבין מחקרים טוב יותר:

(זאת רק התחלה ואוסיף עוד מונחים בהמשך.)

Blind Test – בדיקה סמויה – יש single blind test ("יחיד") כאשר המשתתפים לא יודעים לאיזו קבוצת בדיקה הם שייכים, הניסוי או הביקורת. ב- double blind test ("כפולה") גם החוקרים לא יודעים לאיזו קבוצה המשתתפים שייכים. המטרה היא למזער את הציפיות וכן את השפעתן על התוצאות והטיתן.

Control – בקרה – הקבוצה או המשתנה שממשיך כרגיל, ללא התערבות, ומשמשת כבסיס להשוואות.

Correlation and Causation – התאמה (קשר) וגרימה (סיבתיות) – האם שמעתם פעם את הביטוי "התאמה לא מבשרת סיבה"? התאמה זה כאשר אפשר לראות מגמה כלשהי בין דברים שקורים יחד אבל זה לא אומר שאחד הינו הגורם לשני. למשל, אפשר לראות שיש קורלציה (התאמה) בין ריבוי אכילת גלידה בקיץ ובין ריבוי תאונות טביעה. אבל הסיבה יכולה להיות מזג האוויר החם, שיש קיוסקים בקרבת בריכות וחופים, או כל משתנה אחר שישפיעה גם על אכילת גלידה וגם על טבילה במקורות מים.

Risk – סיכון – סיכון מוחלט מדבר על מספר ממשי, למשל 3 מתוך 5 או שניים מתוך אלף, ואילו סיכון יחסי מתייחס לסבירות. הנה דוגמא שצוטטה מ"מוות על ידי פירמידת המזון" מאת דניס מינגר (ע' 72). היא מספרת על כמה ממצאי מחקר שקבעו "סיכון כפול", וזה נשמע די מפחיד, עד שמסתכלים על המספרים הממשיים (הסיכון המוחלט): "… הסיכון הוכפל רק כי ארבעה מתוך אלף אנשים – ולא שניים מתוך אלף אנשים – קיבל … ". אז ארבעה בהחלט כפול משניים, אבל יש סיכוי של 99.96% לא להיות מושפעים ממה שהם בדקו.

Significance – משמעות – בדיבור היומיומי שלנו משייכים בדרך כלל את המילה למשהו בעל 'ערך' או 'חשיבות', אבל במחקר זה אומר משהו אחר לגמרי: במשמעות סטטיסטית הכוונה שהמספרים עצמם כנראה נכונים וכי 1 + 1 בעצם שווים 2. משמעות קלינית יותר מעניינת כי היא לוקחת בחשבון את מספר המקרים הדרושים כדי לגרום למשהו לקרות. אם צריכים לתת גלולה מסוימת ל- 10,000 אנשים כדי להציל אחד מהם, אז יכול להיות שזה לא הטיפול הטוב ביותר לכלל הקבוצה.

 

הנה כמה שאלות טובות שכדאי לשאול בעת קריאת מחקר:

1) כיצד נערך המחקר: האם זה מחקר קליני או תצפיתי? סמוי? מה משך המחקר? כמה השתתפו? וכו'

2) מה ההיפותיזה שנבדקה ומה היו המסקנות בהשוואה לתוצאות? לדווח על ממצאים אחרים אינו מדע רע כשלעצמו, להיפך זה יכול לקדם היפותיזות חדשות, אבל הסקת קישורים במקום שאין זה ממש לא לעניין.

3) מי הם החוקרים? איך הומנו? האם יש להם עצמם אינטרסים באופן כללי, או הטבות בקבלת תוצאות מסוימות באופן ספציפי?

 

מקווה שעזרתי קצת ומאחלת לכם קריאת מחקרים מהנה!

 

מודעות פרסומת

רוצה להוסיף תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-דצמבר 10, 2015 מאת ב-כללי ותויגה ב-, , .

לאתר LCHF ישראל

LCHF ישראל - האתר הרשמי

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 520 שכבר עוקבים אחריו

Blog Stats

  • 64,749 hits
%d בלוגרים אהבו את זה: