מי צריך פחמימות

לנהל אורח חיים LCHF בישראל

אולי אני מגזימה, אבל …

חיטהאני יודעת שבתקשורת מדווחים בעיקר את החדשות הרעות והרבה פחות את החדשות הטובות. עניין של רייטינג כנראה. סוג החדשות הרעות שמדווחות, מתחלקות לרוב בין הונאות פוליטיות או אלימות כלשהי. אלימות במשפחה, מלחמה, לא משנה מה.

אך לא רק בחדשות. כשאני מסתכלת סביבי, בכביש, באוטובוס, בחנות, וכן הלאה, אני רואה אנשים לחוצים, ואנשים עם "פיוז קצר". כמובן שיכולות להיות סיבות רבות לרמות הסובלנות הנמוכות: עבודה מלחיצה, ג'אגלינג בין זמן משפחה – זמן חברים – זמן עצמי, אולי טיפול בהורים מזדקנים וחולים, לימודים, ועוד, אבל אני תוהה האם אין עוד גורם גדול אחד שאנשים בדרך כלל נוטים להתעלם ממנו? האופיאטים שבחיטה.

ילדים עם "היי" מסוכר ומבוגרים עם נפילות סוכר הפכו להיות מצבים יומיומיים ו"רגילים". הממסד עדין לא מדבר על התמכרות לסוכר אבל אנשים באופן כללי התחילו להבין את ההשפעות השליליות של סוכר ומנסים להימנע ממנו.

אבל מה עם ההתמכרות לחיטה? ידוע שחיטה יכולה ליצור חלבונים דמויי-מורפיום (סוג של אופיאטים) אשר נקלטים על ידי אותם קולטנים במוח כאופיאטים של סמים. איך זה משפיע עלינו? תעשית המזון יודעת. ולכן ניתן למצוא קמח חיטה בכל כך הרבה מוצרים שאינם בהכרח קשורים ללחם או מזונות אחרים שבהם אפשר לצפות את זה. רוטב סויה, מסטיק, אפילו משחת שיניים יכולים להכיל כמויות קטנות של חיטה.

זה מזכיר לי את בעיית האופיום בסין במהלך המאה ה- 19. האינטרסנטים הקולוניאליסטים (בעיקר הבריטים והצרפתים) אהבו את הרעיון שהסינים מכורים לאופיום כי זה גרם להם להחליף משי וסחורות יקרות ערך אחרות תמורת אופיום שהיה זול לבריטים לייצר.

נראה לי שמי שאוכל הרבה מאכלי חיטה, או מוצרים שיש בהם חיטה, נמצא במצב של תלות מתמדת.

מה קורה במוח של מכור כאשר השפעת הסם יורדת? בדרך כלל הוא הופך עצבני ומתחיל לחפש את מנת הסם הבאה. בדיוק כמו שקורה למכורי חיטה רק שהם מחפשים עוגייה או מאפה קינמון! ועם הזמן הכמויות הדרושות כדי "להירגע" גדלות.

אז אולי כל חוסר הסבלנות והסובלנות האלו הן רק מכורי חיטה שצריכים את הסם שלהם? ובכן, יש כל מיני סיבות לטירוף, אבל לא מעט אנשים אומרים דברים כמו "מה?! אני לא יכול לוותר על הלחם שלי." (או פסטה או לחמנייה …)

אני לא בטוחה שאני מגזימה.

 

מודעות פרסומת

2 תגובות על “אולי אני מגזימה, אבל …

  1. Shulamit Amit
    מאי 6, 2015

    את צודקת בהחלט. בכל מוצר יש חיטה ויש סוכר. דוחפים אותם למוצרים שאנו אוכלים אם נרצה או לא נרצה.
    השאלה היא מה ניתן לאכול עם בכל המוצרים הם קיימים.
    בטוח תעני שיש תחליפים כגון מוצרים שהן ללא חיטה כגון תבלינים אך אילו מאוד יקרים לעומת אילו שיש להם חיטה.
    הלחמניות ללא גלוטן גם יקרות וגם יש בהן סוכר. להתחיל להכין לחם בבית אפשרי אבל הלחם לא מחזיק וגם לא טעים. בקיצור הייתי בסרט הזה.
    אני בדעה שלא צריך להסתכל על הסוכר והחיטה כמוצרים אסורים כי זה יגרום לתוצאה הפוכה.
    הכל עניין של מינון. אני אישית מקציבה לעצמי 2 פרוסות לחם ליום וחטיף ליום. ויש ימים שאני לא אוכלת מהם(:
    מינון, מינון ומינון.
    לאכול מהכל במידה וליהנות מהכל.

    יום טוב,
    שולמית

    • Dina
      מאי 6, 2015

      כן ולא. 🙂
      כן אגיד שיש תחליפים אבל לאו דווקה תבלינים ולחם ללא גלוטן וכו'. במקום זה אפשר לאכול את המוצרים שיש בהם מרכיב אחד (או כמה שפחות) – בשר, דגים, ביצים, ירקות …

      בקשר לחיטה – לא מומלץ באף מינון בגלל ההשפעה השלילית שלה גם במינונין קטנים.
      בקשר למינון – תלוי מי. מי שמכור לסוכר לא יכול לאכול במידה. (כמו שאלכוהוליסט לא יכול לשתות רק טיפה.)

      וסבבה אם טוב לך בגבולות שהקצבת לעצמך.

רוצה להוסיף תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מידע

ערך זה פורסם ב-מאי 5, 2015 מאת ב-כללי ותויגה ב-, , .

לאתר LCHF ישראל

LCHF ישראל - האתר הרשמי

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 519 שכבר עוקבים אחריו

Blog Stats

  • 66,019 hits
%d בלוגרים אהבו את זה: