"מוות באמצעות פירמידת המזון" מאת דניס מינגר

אנשים עם קצת הכרות עם עולם התזונה בוודאי שמעו על האישה הצעירה דניס מינגר שפירקה לחלוטין את מחקר סין לפני כמה שנים. (למי שלא מכיר, מחקר סין הינו כמעט "התנ"ך" לצמחונים וטבעונים, ש"מוכיח" שדיאטה זו היא הבריאה ביותר. דניס מינגר עברה על כל הנתונים הסטטיסטיים והצביעה על כל כך הרבה פגמים ושגיעות במתודולוגיה ובמסקנות, שאין אדם רציני שיכול להשתמש במחקר כדי להוכיח משהו.)

בכל מקרה, היא לא נחה ובשנים האחרונות היא חקרה את מקורות המלצות הבריאות הרשמיות של היום באופן כללי ובהיסטוריית פירמידת המזון בפרט.והנה הספר! וספר מעניין ביותר, אני יכולה לומר, בכל כך הרבה מובנים:

בהתחלה מסופר הסיפור על איך נוצרו המלצות הבריאות הרשמיות שלנו. למה פירמידה? למה היא השתנתה לצלחת? מה היו ההמלצות לפני כן? מי החליט לשנותן ולמה? מי עשה את המחקר? (האם היה מחקר?) קריאה מפחידה, ועצובה, לעיתים היות ו"בריאות" לא תמיד היתה בראש סדר העדיפויות של הקובעים.

היא, כמובן, כוללת גם את ההיסטוריה של אנסל קיס וג'ון יודקין והריב ביניהם, אבל לא רק. סקירת ההיסטוריה שלה מתחילה הרבה לפניהם, לפני כמעט מאתיים שנה, עם האדוונטיסטים 7-הימים ואת סיפורו של קלוגס. קריאה מאוד מעניינת!

ואז היא ממשיכה ומסבירה כיצד להסתכל על, לקרוא, ולהבין מחקרים; ההבדל בין מחקרים תצפיתיים וקליניים, למה התאמה אינה סיבתיות, וגם איך להבין את התקצירים והמאמרים שמתפרסמים בכתבי עת רפואיים. ממש חובה להבין אם לא רוצים ליפול בפח בגלל כותרות בתקשורת.

בסופו של הספר היא עושה השוואה מעניינת מאוד בין שלוש דיאטות שונות מאוד, שכל אחת טוענת לקידום הבריאות. והן באמת מקדמות, אם עושים אותן כראוי. איך זה יכול להיות? האם זה אומר שבעצם לא משנה מה אנחנו אוכלים? לא, כמובן שלא. אני יכולה לגלות שהסיבה קשורה למה שלא אוכלים בשלושת הדיאטות: פחמימות ריקות, מרגרינות, וכן הלאה.

בסך הכל ספר מומלץ ביותר! הוא מעניין, היא כותבת בצורה קלילה לקריאה בדרך ישרה ועם הרבה הומור. דניס מינגר אינה מנסה לקדם דיאטה מסויימת, היא רק רוצה להעלות את המודעת שלנו לאוכל ואת מקורו, ואיך להיות ביקורתיים למה שאנחנו שומעים וקוראים לפני שאנחנו בוחרים מה לאכול.